הנוירולוגים תובעים להיכלל בכל חלקי רפורמת קיצור התורנויות

תסיסה הולכת וגוברת בקהילת הנוירולוגים, במחאה על מתווה תוכנית קיצור התורנויות של המתמחים. בשני מכתבים נפרדים שהועברו בסוף השבוע שעבר להנהגת ההסתדרות הרפואית, תובעים הנוירולוגים – 120 מתמחים ו-212 בכירים בכלל זה מנהלי מחלקות ויחידות שונות בתחום הנוירולוגי מ-16 בתי חולים בכל הארץ – להשוות את מתכונת התורנויות במקצוע הנוירולוגיה כחלק מהרפורמה המתגבשת בנוגע לכלל המתמחים בתחומי הרפואה השונים.

מכתב אחד, עליו חתמו כלל המתמחים והבכירים נשלח לראשי איגודם בהסתדרות הרפואית ובו הם תובעים במפורש להצמיד את מתווה קיצור התורנויות בנוירולוגיה לרפורמת קיצור התורניות ברפואה פנימית. במכתב האחר, שעליו חתם יו"ר איגוד הנוירולוגיה, פרופ' דוד טנה ונשלח ליו"ר הר"י הוא מתריע על התסיסה העולה מהשטח. מבלי לומר זאת במפורש הכוונה היא גם לחוסר שביעות הרצון של קהילת הנוירולוגים מהתנהלות צמרת הר"י.

במכתב הישיר שהופנה ליו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי כתב פרופ' טנה: "אני מבקש לשתף ולהתייעץ אתך נוכח התסיסה הניכרת העולה מהשטח בקרב הנוירולוגים הצעירים ומתבטאת מתבטאת גם בעצומה שהופנתה לאיגוד הנוירולוגי. היא מדברת בעד עצמה".

"הצירוף של השתכרות נמוכה באופן משמעותי של מתמחה בנוירולוגיה לעומת רופא מקביל לו ברפואה הפנימית, יחד עם התורנויות בנוירולוגיה שהפכו למורכבות ועמוסות בצורה קיצונית ומתווה הרפורמה לקיצור התורנויות שבמרכזה תחום הרפואה הפנימית והמלר"ד, ללא אזכור מקצוע הנוירולוגיה, גורמת לתחושת מירמור בקרב הרופאים הצעירים בנוירולוגיה. עלולות להיות לה השלכות משמעותיות על מידת האטרקטיביות של המקצוע עד כדי עזיבה ומעבר להתמחויות 'משתלמות יותר'".

בהמשך כתב פרופ' טנה: "תחום הנוירולוגיה נמצא בעת הזאת, כידוע לך, בנקודת מפנה ייחודית. זאת עקב זינוק דרמטי בהיקפי התחלואה, לצד השינוי והמהפכה בטיפול בשבץ מוח חד והקמת יחידות שבץ מוח אקוטי, בכל מחלקה נוירולוגית.

"מוסכם כיום כי המקצוע הזה סובל ממחסור חמור בתקנים לעומת הצורך; מתת-איוש בפריפריה ומקשיים לגיוס מתמחים איכותיים באזורים רבים בישראל. כל זאת לצד חסר גדול מאוד של מיטות נוירולוגיות-ייעודיות, לעומת הצרכים ההולכים וגוברים.

"יש לציין כי חל שינוי עצום באופי הפעילות הנוירולוגית בעידן הטיפולים האקוטיים בשבץ מוח ובשאר תחלואות נוירולוגיות אקוטיות. זה הביא לשינוי מהותי בתמהיל החולים המאושפזים לצד עומס בייעוצים ובטיפולים הדחופים והמורכבים. למעשה, מתמחים בנוירולוגיה עובדים באופן הדוק יום-יומי מול מתמחים ברפואה הפנימית ובמלר"ד."

פרופ' טנה ציין כי "האיגוד הנוירולוגי שותף מלא למאמץ של הר"י להוביל רפורמה בצורה אחראית תוך הבטחת התקנים המחויבים לשם יישומה ובהתאם לעבודת הועדה העליונה". אולם בד בבד, ביקש לשתף את יו"ר הר"י, "בדאגה שלי מהתסיסה המתחוללת בקרב הנוירולוגים הצעירים והיא מובנת גם לי".

פרופ' טנה ביקש מיו"ר הר"י "לדאוג לפתרון העניין – הן מבחינת מתווה הרפורמה בתורנויות, על כל הפעימות שלה והן מבחינת השוואת תנאי השכר במקצוע הנוירולוגיה לאלו שברפואה הפנימית".

עצומת הנוירולוגים

כאמור מכתבו של פרופ' טנה הועבר יחד עם העצומה ששיגרו הנוירולוגים להנהגת איגודם. בעצומה המפרטת יותר את תביעות הרופאים בתחום הזה, נאמר: "לאור מתווה קיצור התורנויות שגובש בשבועות האחרונים, אנו רואים צורך דחוף להבהיר מספר נקודות עקרוניות.

"בעשור האחרון שינה מקצוע הנוירולוגיה את פניו משתי סיבות עיקריות: נטל הולך וגובר של תחלואה נוירולוגית בכלל, ותחלואת שבץ מח בפרט, וזאת בעקבות העלייה בתוחלת החיים. כמו כן חלה התקדמות משמעותית ביכולת לטפל בשבץ מוח ובמצבי חירום נוירולוגיים אחרים.

"השינויים האלה הפכו את הנוירולוגיה למקצוע אקוטי עם מקדמי שחיקה ועומס שאינם נופלים מרפואה פנימית ומרפואה דחופה (מיון, מלר"ד) - וייתכן שאף עולים עליהם. כיום, אקלים העבודה, תמהיל החולים, מורכבותם וקצב התחלפותם במחלקות הנוירולוגיות, דומה לזה שמתרחש במחלקה פנימית. במחלקות נוירולוגיות רבות בארץ יש גם יחידה לטיפול מוגבר (טיפול נמרץ נוירולוגי) ובה חולים מונשמים.

"למרות הדמיון הזה, בניגוד לתורן הפנימאי, התורן הנוירולוגי נותן מענה הן למחלקת האשפוז והן למטופלים שבמיון וביתר מחלקות בית החולים. רובם ככולם של המקרים בתורנות, הם דחופים, והתורן נדרש לתת מענה מהיר בקבועי זמן קצרים מאוד בעת ניהול מצבי החירום.

"עומס קיצוני זה גרם בשנים האחרונות למספר מחלקות נוירולוגיות בארץ להעלות ביוזמתן את מספר התורנים בלילה לשני תורנים 7/24. גם לאחר התוספת הזאת אין עוררין לכך שנטל התורנות הנוירולוגית כבד לפחות כמו נטל התורנות המוטל על רופא פנימאי או תורן במחלקה לרפואה דחופה, אם לא יותר מכך.

"לאור כל זאת, לא ייתכן מצב שבו המתמחה ברפואה פנימית והמתמחה בנוירולוגיה יעבדו שכם אל שכם במחלקות לרפואה דחופה, כאשר האחד התחיל את התורנות שלו בשעה 16:00 ואילו השני בשעה 08:00 וזאת בעוד ששניהם יסיימו באותו הזמן, ביום שלמחרת.

"בישראל יש מחסור גדול בנוירולוגים. צפוי שיחמיר באופן משמעותי בשנים הקרובות עקב העלייה בתחלואה הנוירולוגית, ועקב פרישתם לגמלאות של נוירולוגים רבים. על אף מאמצים רבים בתחום, קיים קושי בגיוס כמות מספקת של מתמחים חדשים. אי-הכללת מקצוע הנוירולוגיה בכל מתווה לקיצור תורנויות ובכל פעימה, עלולה להביא להחמרה ואף לדה-מורליזציה בקרב המתמחים בנוירולוגיה - ולצעדי מחאה", מזהירים הנוירולוגים את איגודם.

"נוכח כל האמור לעיל: אנו דורשים להצמיד ולאלתר את מקצוע הנוירולוגיה לרפואה הפנימית ולרפואה דחופה, בכל מתווה של קיצור תורנויות, ובכל פעימה. כל מתווה שיכלול רפואה פנימית ורפואה דחופה, ללא נוירולוגיה, הוא בגדר התעלמות בוטה מעומס וממורכבות התורנויות הנוירולוגיות. לא נוכל להסכים לו."

לפי המתווה שעליו הוחלט לקיצור התורנויות ברפואה, הפעימה הראשונה במתווה הזה תכנס לתוקף בעוד כחמישה חודשים.

הנוירולוגים עם המתמחים

יש לציין גם שזאת איננה הפעם הראשונה שבכירי הנוירולוגיה הביעו תמיכה גלויה, חריגה ובלתי מסויגת במאבק המתמחים לקיצור התורנויות. בהפגנת ארגון המתמחים לפני כשלושה שבועות, אף עלה לבמה פרופ' ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולוגי באיכילוב – שגם חתום על אחד משני המכתבים הנ"ל. ואז אמר: "כמנהל המערך הנוירולוגי אני תומך במאבק הזה כרופא, כהורה של רופאים צעירים וכמי שאמור אולי להזדקק לשירותי הבריאות ולא רוצה לפגוש רופאים טרוטי-עיניים עם חסך בשינה. חסך שינה כמוהו כאלכוהול מבחינת השפעתו על המוח. אחרי 24 שעות שלא ישנים זה כמו ששותים הרבה מאוד אלכוהול. כולם יודעים: אחרי שתיית אלכוהול אסור לנהוג ולטפל בחולים. כשמטפלים בחולים אחרי חסך שינה ממושך, איכות הטיפול נפגעת משמעותית. את הכשל המערכתי הזה הגורם לנזקים בריאותיים צריך לעצור".

פרופ' גלעדי ידוע כתובע שינוי רדיקלי בהתמחות בנוירולוגיה. תוכנית ההתמחות הממושכת מדי, כיום, היא בת חמש שנים ולא השתנתה כבר 35 שנה. לדעתו ניתן לקצר את התורנויות בקלות יחסית. בהזדמנויות שונות אף הדגיש: "אלו החלטות ארגוניות שניתן ליישמן באופן מידי - אם כולם יתגייסו לטובת המאבק הזה. אני קורא לכולם להתאחד ולהביא לשינוי, לטובת כלל הציבור".

ד"ר רני ברנע, מומחה בכיר בנוירולוגיה וסקולרית ורפואה פנימית, ומנהל המרכז למניעת שבץ מוחי בבילינסון שקידם את כתיבת עצומת הנוירולוגים, אמר לרוני לינדר מ"דה מרקר": "אנחנו מבינים שאם התורנויות יקוצרו, אנחנו כבכירים אולי נצטרך לעבוד קצת יותר. אבל רובנו, כולל רוב מנהלי המחלקות - בעד הקיצור".

ד"ר ברנע הדגיש: "על מנת למשוך יותר מתמחים למקצוע, הוא צריך לקבל הגדרה של מקצוע רפואה "מיוחד" או אף מקצוע "במצוקה" כך ששכר הבסיס בו יגדל. כיום משכורת של נוירולוג היא ב 28% פחות משכר הפנימאי והמתמחים מתחילים לדבר על כך שאין להם אופק פיננסי במקצוע הזה".